
יש שתי דרכים לגלות את שקול הכוחות:
- דרך גיאומטרית
- דרך אלגברית
לכל דרך יש יתרנות וחסרונות.
דרך גיאומטרית
לא דורשת חישובים, אבל מצריכה שימוש בסרגל, מד זווית ושמירה על קנה מידה בשרטוט.
מה שצריך לעשות זה להשלים את שני החצים למקבילית ולהעביר אלכסון מנקודה משותפת של החצים לקודקוד הנגדי:

(קיימת עוד שיטה גיאומטרית לחיבור וקטורים באמצעות השלמה למשולש)
דרך אלגברית
דרך אלגברית לא מצריכה שמירה על קנה מידה ומד זווית, אך מחייבת קצת חישובים.
הצעד הראשון הוא להוסיף מערכת צירים ולפרק לרכיבים כל הכוחות שלא מתלכדים עם אחד הצירים:

- מראש החץ מורידים אנכים לכל אחד מהצירים (צעד חשוב, לא לוותר עליו)
- מראשית מערכת הצירים בונים חצים חדשים לאורך הצירים עד למפגש של אם האנכים.
קיבלנו שני חצים שהסכום הווקטורי שלהם הוא הכוח המקורי. בשרטוט שקיבלנו יש שני משולשי ישר זווית המאפשרים לנו לחשב את גודל הרכיבים:
רכיב אנכי:
רכיב אופקי:
הצעד השני הוא לחבר את הרכיבים בכל אחד מהצירים בנפרד. ככה מקבלים שקול כוחות בכל אחד מהצירים בנפרד:

הצעד השלישי והאחרון הוא להשלים את השרטוט לפי כלל המקבילית (כאן יתקבל תמיד מלבן), להעזר במפשט פתגורס לחישוב של הוקטור השקול הנחשף:
נזכור שכוח הוא וקטור, לכן נחשב גם את הזווית ביחס לכיוון האופקי:
לרוב נשתמש בדרך גיאומטרית על מנת להעריך את הכיוון של הכוח השקול, אבל כאשר נרצה להגיע לתוצאה מדויקת נעשה חישוב אלגברי.